שתלים דנטליםקווים לדמותם של שתלים דנטלים – המושיע האמיתי של הפה 

בישראל, אחוזי השימוש בשתלים דנטלים באמצעות שתלות השיניים גבוהים במיוחד, כאשר בכל המקרים המדובר הוא במוצא האחרון, אך החשוב ביותר, בדרך לשיקום הפה.
הגם שיש כיום לא מעט טכניקות לביצוע הפעולה, כל אחת עם יתרונות משלה.
ברור שהתהליך לא יכול להיות מושלם ללא שתלים דנטליים מהשורה הראשונה. מהם היתרונות שלהם?

על שתלים דנטלים

שתל דנטלי הוא מתקן, לרוב עשוי ממתכת אצילה בשם טיטניום, המיועד להיות מותקן בתוך הלסת, כתחליף לשן פגומה או חסרה.
השתלים מבוססים על הברגה כפולה: הראשונה, החיצונית, מסייעת לעיגונו של השתל לעצם הלסת, והשניה, הפנימית, לעיגונם של כל אותם חלקי השיקום.
כלומר, האביזרים החיצוניים של השתל.
השתלים מדמים לחלוטין את מראה השיניים ומחזירים לפה את יכולת הלעיסה, מה שבוודאי תורם לתחושה האישית ולשיפור אורח החיים גם יחד.
התחושה המתקבלת בלעיסה אמנם שונה ביחס לשן "אמיתית", אך ניתן להתרגל לכך במהרה.

התוצר הסופי, כשהוא נעשה "על פי הספר", אמור להחזיק מעמד כעשר שנים לפחות (אחוזי ההישרדות לאחר חמש שנים עומדים על 95%).
בהנחה שמקפידים על תחזוקה השיניים וביצוע ביקורות תקופתיות.
סוכרת בלתי מאוזנת, עישון מאסיבי וצריכה מוגברת של אלכוהול הם מגורמי הסיכון העיקריים להצלחת השתלות שיניים.

כך מוחדרים כיום שתלים דנטלים

התפתחות הטכנולוגיה הביאה למספר שיטות המאפשרות החדרת שתלים דנטלים, אשר ההבדל ביניהן הוא משך התהליך ושיטת התקנת השתל.
השיטה המסורתית היא השתלה רב שלבית, המצריכה פרק זמן של כחצי שנה לצורך השלמת התהליך.
השתלה חד שלבית, או שיטת All On 4, הן שיטות מהירות יותר, שנהוג לסיים תוך יום אחד בלבד.

בכל אחד מהמקרים, עם זאת, השמת השתלים כרוכה בתכנון מוקפד, ולאיבחון מקיף שנדרש לעבור:
למשל, בכל הנוגע לצילומי ה-CT, שיבחנו את מבנה הלסת, כמות העצם, גובה העצם וכן הלאה.
על פי נתונים אלה, כמובן, יותאמו השתלים הסצפיפיים.
לאחר הטיפול, צפויות תופעות לוואי המזכירות את אלה של עקירת שן, ובכלל זה כאבים (מופסקים לרוב לאחר כשלושה ימים), נפיחות או דימומים.
מסיבות אלה ואחרות, הטיפולים מבוססים על נטילת משככי כאבים או תרפות אנטיביוטיות.